| לכבוד האלבום הקרב ובא, שינה פאק את שם הבמה שלו ל-Makaveli, רפרנס ברור לניקולו מקיאוולי, הסופר, ההפילוסוף והוגה הדיעות האיטלקי בן המאה ה-15, שהתיאוריה שלו אודות התנהלות פוליטית רצוייה כללה אלמנטים של רשע ואכזריות מחושבים, חומרנות וריאליזם פוליטי, בוז לעקרונות מוסריים מקובלים, פגיעה בחפים מפשע למען שימור השלטון וטקטיקות רמייה והתחזות המשמשות לשימור שלטון רודני יציב בממלכה | הוא אמר לשוטרים כי הוא "שמע משהו, אבל לא ראה כלום" בלילה של הפיגוע ירי |
|---|---|
| המקרה הואט בשלב מוקדם של החקירה, לדבריו, מכיוון שמעט רמזים חדשים נכנסו ועדים לרצח הצטופפו | ב-2011 הוא הוציא את האלבום The R |
| ולמרות שמעולם לא הצליחו מסחרית כמו, נניח, ראן די | כאלה שניתן להמשיך למסחר, לשווק ולמתג גם אחרי מותם, בלי הצורך המעיק לקבל את אישורם או את רשותם לעשות זאת ומבלי להפעיל חסמי איכות גבוהים מדי |
|---|---|
| ב-19 באפריל 2010, בגיל 43, מת גורו מהתקף לב, לאחר מאבק ממושך בסרטן ושקיעה בתרדמת | החבילה הזו שלמה: ביטים מהממים, בחורות מתוקות שרות הרמוניות, אפקטים קוליים מהפנטים, תסריטים מעולם הפשע ופזמונים שנתפסים באופן מיידי", כתב עליו עם יציאתו המגזין The Source, האורים והתומים של ביקורות אלבומי הראפ בשנות ה-90' |
גיים, הגיב על כך ש"אם שוג נייט היה סותר לי הוא היה 6 מטרים מתחת לאדמה".
| נייט שוחרר מבית החולים יום אחרי הפיגוע ירי ב-8 בספטמבר, אבל לא דיבר עד 11 בספטמבר | האלבום, שהכיל שירים שהוקלטו בין השנים 1992-1994, כלל 26 קטעים — הרבה מדי לאלבום ראפ, בטח ובטח כשמדובר בראפר כמו טופאק, בעל טווח סגנוני מצומצם למדי ונושאים שחוזרים על עצמם לעתים תכופות מדי |
|---|---|
| האלבום האחרון של גורו ופרימו כצמד פעיל היה The Ownerz, שיצא ב-11 בפברואר 2003 ומאז נפרדו דרכיהם | למרות הפציעות של נייט, ואף על פי שלרכבו היה צמיט שטוח, הוא הספיק להסיע את שאקור ואת עצמו מיל מהמקום בו התרחש הירי |
.