| אמנם חלק מהאשכנזים מטים תמיד על צד שמאל, ובהם , זאת על פי דברי רבי שסיפר שפעם כשהיה בדרך היטה בשחרית על צד ימין, כנהוג, התגלה אליו ואמר לו שתמיד צריך להטות על יד שמאל | בסליחות אומרים את פעמים רבות, כשבין קטע אחד למשנהו, אומרים ; חלק מפיוטי הסליחות לתעניות חוברו על אותה תענית ספציפית |
|---|---|
| ומאידך ידוע גם ידוע על רבים מקהילותינו שאינם נוהגים לומר תחנון במנחה כלל ועיקר, וכדלהלן | ומ"מ אין קשר למנהג אי אמירת תחנון במנחה לבית דינוב וכן היה המנהג פשוט בכל מקהלות החסידים |
וברש"י שם פירש, רב אשי היה ראש ישיבה במתא מחסיא ודורש, והוא לא היה מתפלל קודם בית המדרש, אלא כשמגיע זמן קריאת שמע לוחש הרבה יחד למתורגמן העומד לפניו, ובעוד שהמתורגמן משמיע לרבים הוא קורא את שמע וסומך גאולה לתפילה ומתפלל מיושב, שלא היה רוצה לצאת, שלא להטריח את הצבור לקום מפניו, עכ"ל.
8| קביעה זו התקבלה בעיקר בחוגי שם אף נהוג לומר | ובמנחה שהוא זמן דין הם חוששים יותר |
|---|---|
| הלא הבטיחך הצור בזה הפסוק | האשכנזים שנוהגים שלא אומרים תחנון ב מחשיבים ליוצא דופן גם את זה - כלומר שאף בקהילות שלא אומרות תחנון בפסח שני אומרים אותו בתפילת מנחה שלפניו |
וראיתי בקובץ אור ישראל ל"א דף רמ"ג שהאיר את הדברים עפ"י דברי המדרש רבה פרשת ויחי פרשה צ"ח אות י"א, "זבולון לחוף ימים ישכון", כיעוין שם.
28