הרטוב יסודי. הר

בקרב המתיישבים נתגלו חילוקי דעות ביחס להצעה, הן בשל סמכותו הלא רשמית של המופתי בעניין מחד גיסא והן בשל העובדה שהאזור המוצע היה עשיר במים, מאידך גיסא מאוחר יותר הוקם אזור התעשייה הרטוב על הקרקעות החקלאיות של המושבה
התושבים התרכזו בבית משפחת לוי במקביל נמצאה ישנה אשר לפרקים היו בה מים

צרעה

כשהחלו התקפות פזורות על המושבה נשלחו למקום כוחות צבא בריטים שהביאו להרגעת המצב.

16
צרעה
המושבה הוכרזה כאתר לשימור של
צרעה
במהלך המלחמה חויבו התושבים למכור במחירי הפסד חלק מתוצרתם החקלאית
מי אנחנו
בחורף של אותה השנה עשו פגעי מזג האוויר שמות במושבה והתושבים נסמכו על סיוע מאגודת ביפו כדי לתקנם
כלכלת הקיבוץ מבוססת על חקלאות, תעשייה, עבודת חברים מחוץ לקיבוץ ויזמויות מקומיות החווה גם סיפקה מקומות עבודה למתיישבים
מבית הספר הר-טוב יצאה לדרכה האחרונה 15 חלילה לנו להביא בחשבון את המקום הזה, כי לא לנו הוא"

מי אנחנו

המחסור החמור במים ואי הצטרפות חלק מגרעין המתיישבים מבולגריה הביא שוב להידרדרות במצב הכלכלי ועד ל- נותרו במקום 9 משפחות בלבד.

23
מי אנחנו
לאחר משא ומתן עם המיסיון נרכש המקום
צרעה
כתב בספרו "ארץ חמדה": "שם תקעו המסיתים את יתדם וילכדו בחרמם מספר אנשים עברים
מי אנחנו
המגינים ושתי מחלקות של הצליחו להדוף את התוקפים ולגרום להם אבדות כבדות
שיירה הצליחה להביא אספקה להר-טוב במשך השנים נקלטו בצרעה בודדים ומשפחות מישראל ומעוד 28 מדינות אחרות
למחרת הקרב הותקף ופוצץ בית החרושת "שמשון" בראשית הגיעו השליחים לארץ ישראל, והאדמה בערטוף הוצעה להם

הר

לאורך השנים נוצרו בצרעה חיי קהילה ענפה, מערכת חינוך קיבוצית ופעילויות תרבות מגוונות ומקיפות.

24
הר
ב- נרשמה הקרקע על שם המתיישבים וחולקה ל-50 חלקות כמספרן המיועד של משפחות המתיישבים, אשר חלקן היו עדיין בבולגריה
מי אנחנו
מטעם אגודה זו נשלח מורה ונפתח בית ספר לילדי הר-טוב
צרעה
לאחר 25 שנות מגורים בבית המיסיון הוחל בבניית בתים והמושבה התבססה מבחינה כלכלית