| הם לקחו לעצמם את כל המתנות והכספים שהביאו עולי הרגל, ואף זיכו עצמם בפטור ממסי המלכות המעיקים ששילם העם כמו שאר נתיני האימפריה הפרסית | המחשבה, הלשון, האמנות, הדת ואורח החיים של היוונים — כל אלה זרמו מן הערים ההלניסטיות שהקימו אלכסנדר ויורשיו לתוך ארצות המזרח ושינו את פניהן |
|---|---|
| חסרים הם "חוק ומשפט" גם בעניינים החברתיים וגם בעניינים הדתיים | אין חוק להם, ועל כן כל אחד עושה מה שלבו חפץ |
| המפגש בין היהדות ובין התרבות היוונית התפתח והתרחב בהדרגה | עזרא חשש אפוא שגרים יפגעו בחוסנו ובטהרתו הדתית-לאומית של העם, כמו שאירע בתקופת הבית הראשון |
|---|---|
| מה הם האפיונים השונים של יהודה בהיותה "מדינת מקדש"? נוסף על כך, המשרה ניתנה תמורת תשלום, ולכן נפגמה קדושתה | הכנסותיהם של הסלווקים ממסים לא הספיקו לתשלומים הגבוהים שנדרשו להעביר לרפובליקה הרומאית |
הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמוהו, ואהוב לאלוהיו היה, ויתנהו אלוהים, מלך על כל ישראל: גם אותו החטיאו, הנשים הנכריות.
| גם מעמדם של הכוהנים והלויים הגולים נשמר, אף שבית המקדש בירושלים נחרב והקרבת הקרבנות חדלה | הבהרה הקבלה בין בעיית נישואי התערובת לעימות עם "שבעת העמים", תושבי הארץ הקדומים "לא נבדלו העם ישראל והכוהנים והלויים מעמי הארצות, כתועבותיהם לכנעני, החיתי, הפריזי, היבוסי, העמוני, המואבי, המצרי והאמורי" עזרא ט, 1 |
|---|---|
| ולתכלית זו בא עזרא ליהודה, מצויד בייפוי כוח לענוש את העבריינים "הן במיתה, הן בגלות, הן בהחרמת נכסים ובמאסר" עזרא ז, 26 | השומרונים רצו להצטרף למלאכת בניין בית המקדש כדי להוכיח ולהפגין את יהדותם, ואמרו: "נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלוהיכם, ולו אנחנו זובחים מימי אסר חדון מלך אשור המעלה אותנו פה" עזרא ד, 2 |
האמנה נועדה לחייב את העם לשמור את התורה בכללה, ובייחוד לקיים דברים אלו: א.