ולפי שבערב הפסח שחל להיות בערב שבת היו שוחטין את התמיד בשש שעות ומחצה - אמרו שהמתפלל מאחר שש שעות ומחצה יצא, ומשהגיע זמן זה הגיע זמן חיובה, וזו היא הנקראת מנחה גדולה" הל' תפילה ג', ב | מלבד זאת, נוגעים זמני היום, ל, ו שדיניהם מתחילים בתחילת הלילה או היום בצומות הקלים , ומסתיימים בלילה |
---|---|
השקיעה השנייה מתרחשת מאוחר הרבה יותר, כאשר השמיים חשוכים לגמרי למעט בחלק המערבי, שם השמש השוקעת מתחת לקו האופק צובעת את השמיים בגוון אדום | בגמרא זו, לאחר שמוסבר המושג "בין השמשות", נפסק שהלכה כדברי רבי יהודה שסבר כי הלילה מתחיל שלושת-רבעי מיל אחרי השקיעה, כאשר שלושה כוכבים מופיעים בשמיים |
הרב אריה לייב גינזבורג 1695—1785 לדוגמה, דן בשאלה זו בחיבורו המפורסם "שאגת אריה" סימן יז | שאלת ההגדרה ההלכתית של המושגים "יום" ו"לילה" היא שאלה מורכבת אמנם, אך היא נוגעת לתחומים רבים באורח החיים היהודי, למשל שבת, ימי צום, קריאת שמע, ספירת העומר ותפילות מנחה וערבית |
---|---|
ראשית יש להגדיר מהם בהלכה "שקיעה", "בין השמשות" ו"צאת הכוכבים" | אך מאידך שמעתי בעבר בשם זקנים ת"ח שאמרו שבמקומם היו מתפללים תפילת מנחה מיד עם זמנה ואף מנחה גדולה, בבחינת מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה |
חלק מן האחרונים ראה שולחן ערוך סימן רלב סעיף יא מביעים פליאה לנוכח פסיקה זו, שכן מרבית האנשים אוכלים ארוחת צהריים אחרי חצות היום ולפני תפילת מנחה, אך לפי פסיקה זו הדבר אסור.
ראה להלן מחלוקת האחרונים מאימתי מודדים שלוש שעות אלו | זמן זה משמש כתחילת הזמן בו ניתן לברך על הציצית - משעה שיוכל להבחין בין תכלת ללבן |
---|---|
מעניין הדבר, שאין די בכך שניתן להקריב בזמן זה את התמיד, ויש צורך שהדבר יקרה לעיתים בפועל, כפי שמסתמך הרמב"ם על הקרבת התמיד בערב פסח שחל בשבת |
פוסקים אחרים סבורים ששאלה זו תלויה בהכרח במחלוקת רחבה יותר בשאלת ההגדרה ההלכתית של "יום" ו"לילה".
12