| לגבי אכילת מצה עשירה לאחר השעה הרביעית יש להסתפק, שכן נראה שהדבר תלוי בטעמים דלעיל: אם איסור אכילת מצה עשירה בפסח נובע מהחשש שיאכל אותה במקום מצת המצווה - אזי אין מקום לאסור אכילת מצה עשירה לפני פסח, אפילו בצהרי י"ד בניסן | לכן היכן שארית תימן המופלאה שובי שובי השולמית שובי אל מנהגי אבותייך הכשרים הטהורים והקדושים התמימים |
|---|---|
| לגבי לחם משנה - יש לנקוט באחד משני הפתרונות: א | הכלים שנצרכים לשבת עצמה - מותר לשוטפם, אך מובן שאין לעשות זאת בכיור כשר לפסח אלא בכיור שאין רוחצים בו כלים בפסח, כגון כיור האמבטיה |
יש הסוברים שהמצה עצמה אסורה מדין "מוקצה" ולכן אין להשתמש בה כלחם משנה.
22| האיסור מתחיל מעלות השחר, ואילו בעל-המאור שם פסק שהאיסור מתחיל רק מזמן איסור חמץ - השעה הששית של היום ומעין זה ברא"ש פ"ג סימן ז' | אולם למעשה, הרמב"ם פוסק שניתן לעשות זאת בדרכים רבות: "כיצד ביעור חמץ? ולא הודיתי לו, נהי חולה שאין בו סכנה שכיח, אבל לא שכיח שאותו חולה יהיה צריך לרוזינגס |
|---|---|
| אם שכח ולא צלה, יצלה בליל החג מוצאי שבת , אך אז חייב לאכול את הזרוע ביום החג לא בליל הסדר , כדי שתהא זו צלייה לצורך יום טוב |
תס"ב, א הרמ"א חלק עליו, ופסק שאין ללוש מצות במי פירות: "הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין ללוש במי פירות.
25