בעקבות תוצאות אלה, שהגיעו אל ד"ר ענת אל עמי, הופנה התובע ביום 17 | רוצה לומר, שבשל רשלנותו של המזיק נמנעת מהניזוק האפשרות להוכיח, איזה חלק מהנזק הסופי היה קיים טרם האירוע הרשלני ואיזה חלק התגבש בעקבותיו |
---|---|
השופט ד' לוין סבר כי רישום שאינו נאות מעביר את נטל הבאת הראיות בלבד, ואילו השופט קדמי הביע דעתו כי היעדר רישום מעביר את נטל השכנוע אל האחראי להיעדר הרישום | לכן, מאשר פרופ' אינברג כי מן הרישום עצמו לא ניתן איפה היה קרטוזיס עמ' 406, שורות 21-11 |
ב המטפל, ובמוסד הרפואי - מנהל המוסד, אחראי לניהול השוטף והעדכני של הרשומה הרפואית ולשמירתה בהתאם לכל דין.
29כך גם נוהג פרופ' אינגבר עמ' 404, שורות 17-16 | ראוי לציין, כי חובת הרישום המלא, לא "נולדה" רק בשנת 1996, עת נחקק חוק זכויות החולה, אלא מקורה עוד בהוראות משרד הבריאות, משנים קודמות |
---|---|
כמו כן, על פי החלטתי מיום י אייר תשס"ה 19 | הרישום הבא הינו מיום 3 |
ד"ר דויטש, מטעם התובעים, העניק לתובע נכות צמיתה של 20% בגין שינויים בצורת האף החיצון והפרעות בנשימה, לפי סעיף 69 1 ב לתקנות המל"ל; 5% נכות לצמיתות בגין אובדן חוש הריח והטעם, לפי סעיף 69 3 ב לתקנות הנ"ל, ובנוסף לכך 10% נכות לצמיתות בגין הצלקות על האף והמצח, על פי סעיף 75 2 ב לתקנות.