מי שנכנס אדר מרבין בשמחה

לקמן נבאר שריבוי השמחה באדר קשור גם לבניין המקדש והוא בא תחת מיעוט השמחה באב מפני החורבן
רב פפא מורה שיהודי שיש לו סכסוך עם גוי, לא ילך להתדיין איתו בבית המשפט בחודש שכן מזלו גרוע, וישתדל ללכת בחודש אדר שמזלו טוב	ה מסיק מכך שאין הלכה כמימרה זו

ביאור:משנכנס אדר מרבין בשמחה: על כן נאמר בפרשת זכור כי פגיעת עמלק היתה דוקא בשולי החברה,כפי שפירש הרש"י : " כל הנחשלים אחריך',חסרי כח מחמת שהיה הענן פולטן " ' דברים, כ " ה, י " ח
ביאור:משנכנס אדר מרבין בשמחה: בנוסף לשמחה"משנכנס אדר",חכמי המשנה תקנו לקרוא ארבע פרשיות מיוחדות,בארבע שבתות סביב חודש אדר,ואף להפסיק את סדר קריאת ההפטרות מעין פרשת השבת,ולהפטיר בהן מעין ארבע הפרשיות המיוחדות,דהיינו,בנוסף לקריאת פרשת השבוע קוראים גם את ארבעת הפרשיות המיוחדות
משנכנס אדר: וזה לשונו: "פשוט שהוצרך לכך משום דאי משום פורים גרידא א"כ לימא נמי ניסן וכִסלו אלא ע"כ משום שהתחילו ימי נסים רצופים ותכופים זה לזה

אט, אט נתחבב החג, ונתרבו בו המצוות, עד כדי כך שבתקופת התנאים והאמוראים היה נחוץ להקדיש לו מסכת מיוחדת	בתחלה הפיל פור בימים שנאמר 'מיום ליום', הפיל פור ביום אחד בשבת עמד שרו לפני הקדוש ברוך הוא ואמר: רבש"ע בי נבראו שמים וארץ וכו'
ועוד שהתוספתא עצמה מביאה דוגמה של דיעבד שגם בה, לכאורה, אין אפשרות להקדים: "כימים אשר נחו בהם היהודים מאויביהם והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב לעשות אותם ימי משתה ושמחה ומשלח מנות איש לרעהו ומתנות לאבינים" אסתר ט', כב	בַּלַּיְלָה אִם יָכוֹל לֶאֱסֹף מִנְיָן לְבֵיתוֹ לִקְרוֹת הַמְּגִלָּה מוּטָב, וְאִם לָאו יִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ וְיֵלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִשְׁמֹעַ הַמְּגִלָּה

סיכום: סעיף ב בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אַדָּר לַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם וּלְהִנָּקֵם מֵאוֹיְבֵיהֶם, וְהָיוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁיַּעַזְרֵם, וּמָצִינוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּלְחָמָה, הִתְעַנּוּ שֶׁיַּעַזְרֵם ה', וְגַם מֹשֶׁה רַבֵּינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּיוֹם שֶׁנִּלְחַם עִם עֲמָלֵק הִתְעַנָּה, וְאִם כֵּן מִסְּתָמָא גַּם אָז בִּימֵי מָרְדֳּכַי וְאֶסְתֵּר הִתְעַנּוּ בְּיוֹם י"ג אַדָּר, וְלָכֵן קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם כָּל יִשְׂרָאֵל יוֹם זֶה לְתַעֲנִית צִבּוּר וְנִקְרָא "תַּעֲנִית אֶסְתֵּר", כְּדֵי לִזְכֹּר שֶׁהַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ תְּפִלַּת כָּל אִישׁ בְּעֵת צָרָתוֹ, כַּאֲשֶׁר יִתְעַנֶּה וְיָשׁוּב אֶל ה' בְּכָל לְבָבוֹ כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם
ביאור:משנכנס אדר מרבין בשמחה: לפי זה אין לחשוש לדבריו לאיסור ניחוש בפעולות אלו שכן "אדרבא הוא סיבה שיאמין בהשם"
משנכנס אדר: משמע שאף הוא הבין את דברי רש"י לאור הקשר בין פורים לחג הפסח

מי שנכנס אדר מרבין בשמחה. אדר מרבין

הקדמה

סיכום