ימות המשיח. משיח ימות

הצטרפו ללומדי השיעורים היומיים בחומש, תהלים ותניא, וכן בשיעור יומי ברמב"ם
ימות המשיח פעלה ותפעל תמיד בהתאם להוראות החוק, וזה תנאי אותו היא מציבה ללקוחותיה העושים שימוש בשירותיה

ימות המשיח

ואת מצותו הפר זה המפר בריתו של אברהם אבינו והיינו מצות מילה כגון שהיה ערל ולא מל את עצמו.

משיח
כתנאי, רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין, ואם לאו אין נגאלין, אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין, אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן, וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב
משיח ימות
הופעתו משתבצת בתפיסת עולם כוללת, על פיה העולם מתקדם לקראת תיקונו והשלמתו, והמשיח הוא המיועד מראשית הבריאה להביא את העולם לשלמות זו
סנהדרין צט א
בכך יוצא הרמב"ם כנגד השקפה רווחת, לפיה בימות המשיח יתבטלו מצוות שונות, או שהקיום האנושי יהיה בצורה שונה לחלוטין, שאינה מאפשרת קיום מצוות מעשיות
דוגמה דומה לכך שהקטנות היא הגדרה יחסית, ניתן להביא ממה שמתואר ב ג, ב , כי אפילו ענקים בתורה יכולים להיות במצב נתון "קטנים" מלדון במסכתות מסוימות, ואז עדיף לפנות לגביהן אל רבנים שישלטו בהן טוב מהם אבל המאמר הזה כפשוטו, ובאו לפרש במאמר הזה, כי לעתיד לימות המשיח יהיה העולם אחד לגמרי, ויש מיני נמצאים המסוגלים לדבר אחד, ויתר מכל זה הם מיוחדים העופות, בעבור שהם נקראים עוף השמים, והם מסוגלים לאיזה דברים

מחוברים לחיים

.

12
משיח ימות
ובאור הדבר, שבנבואת בלעם יש רמז שתחזר הנבואה לישראל אחר שתפסק מהם, לפי שיש בתורה פסוקים, שאף על פי שהכונה בהם לשום ענין, אף על פי כן יש בהם רמז לענין אחר, כמו שמצינו מאמר יעקב אבינו ע"ה שאמר לבניו "רדו שמה", שיעכבו במצרים כמנין רד"ו, שהם מאתים ועשר שנים
סנהדרין צט א
כאשר חז"ל מתארים את חרדתם מהאירועים שיקדימו את בוא המשיח - "יתא ולא אחמיניה" יבוא ולא אראנו , לעומתם ביקש "יתי ואזכה ואשב בצלא דכופתא דחמרא" יבוא ואזכה לשבת בצל צואת חמורו
משיח ימות
בתלמוד מובאת דעה חריגה של ה , בנו הצעיר של , שאמר כי "אין להם משיח לישראל, שכבר אכלוהו בימי "
כיום ל"ימות המשיח" ארבעה סניפים בירושלים, רחובות, אילת ועפולה ונחזור בקצרה, כי שכר הנפשות וקיומם בעולם הנשמות נקרא לרבותינו גן עדן, ופעמים קורין אותו עליה וישיבה של מעלה, ואחרי כן יבואו ימי המשיח, והוא מכלל העולם הזה, ובסופן יהא הדין ותחיית המתים שהוא השכר הכולל הגוף והנפש, והוא העיקר הגדול שהוא תקות כל מקוה להקב"ה, והוא העולם הבא, שבו ישוב הגוף כמו נפש, והנפש תדבק בדעת עליון בהדבקה בגן עדן עולם הנשמות, ותתעלה בהשגה גדולה ממנה, ויהיה קיום הכל לעד ולנצח נצחים
ופירוש ענין זה, שהדבר אשר הוא בפועל אינו יוצא עוד לפועל אחר שכבר הוא בפועל, ולכך העולם הזה אשר אנחנו בו, אשר אינו בשלימות, כיון שאינו בשלמות אפשר בו החטא, שישנה האדם דרכו לחטא, אבל ימי המשיח, כבר העולם בפועל השלימות, לכך לא יהיה קנין זכות הוא היציאה אל הפועל, ולא חטא לשנות האדם את מעשיו ממה שנברא האדם עליו, כיון שכבר הוא בשלימות הגמור, אין כאן שנוי רק יהיה הכל כאשר הוא, כי הכל יהיה בפועל

ימות המשיח

כמו כן, רשימת הצינתוקים שצירף לכתב התביעה, אינה בגדר ראייה, ותכני ההודעות, כפי שתוארו בכלליות על-ידי התובע עצמו, אינם בגדר "פרסומת".

9
מחוברים לחיים
ימות המשיח
ואחרי כל זאת שומע גוג ומגוג ועלה עליהם, שנאמר תהלים ב' יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נוסדי יחד על ה' ועל משיחו, והוא נכנס והורג אותו בחוצות ירושלים, שנאמר דניאל י"ב והיתה עת צרה, וישראל רואים כך ואומרים אבד משיח ממנו ושוב לא ישוב משיח אחר, וסופדים עליו ארבע משפחות, שנאמר זכריה י"ב וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד, והקב"ה יוצא ונלחם עמם, שנאמר ויצא ה' ונלחם בגוים ההם, וההרים ימושו והגבעות תמוטנה, והר הזתים יבקע מחציו, והקב"ה יורד עליו וישראל נסים ונמלטים, שנאמר זכריה י"ב ונסתם גיא הרי, וזאת תהיה המגפה, וישראל גולים אחרי כן למדברי אגמות לרעות במלוחים שרשי רתמים מ"ה ימים, וענני כבוד מקיפין אותם ושם ישראל יהיו נחבאים, וכל מי שיש בלבו הרהור רע על הקב"ה העננים משליכין אותו והכנענים הורגין אותו, ומישראל הרבה יצאו אל הכנענים, ואותם לא יהיה להם חלק עם ישראל לעולם הבא, אבל אותם העתידים להתענות במלוחים מ"ה ימים ולקץ מ"ה ימים בת קול אומרת להם רדו לבבל, שנאמר מיכה ד' ובאת עד בבל שם תנצלי, ובת קול מפוצצת שנית לכו לאדום ועשו שם נקמתי, שנאמר יחזקאל כ"ה ונקמתי נקמתי באדום ביד עמי ישראל
סנהדרין צט א
כלל הדבר, כאשר יש כאן הפסד להויה יש כאן טומאה, רק אם ההפסד הוא בשביל הויה אחרת, שכל הויה יוקדם לה ההעדר, אין זה נקרא הפסד, רק הוא הויה, וכך גם כן כאשר הדור כלו מקולקל ונפסד, אז אין הפסד זה יוצא מסדר המציאות, שכבר התבאר לך כי ההתחדשות הויה צריך שיהיה קודם העדר הויה הראשונה, והפסד זה הוא הויה, והוא הסדר שראוי והכרחי להיות ההפסד שהוא צריך אל ההויה