בהמשך הדורות הוסיפה הלשון להשתנות, ומילים רבות שבלשון המקרא משמעותן אחת — נשתנה שימושן למשמעות אחרת | וַיִּקְרָא יְהוֹנָתָן אַחֲרֵי הַנַּעַר: "מְהֵרָה חוּשָׁה עליך למהר ורמז בכך גם לדוד שעליו למהר אַל תַּעֲמֹד", וַיְלַקֵּט נַעַר יְהוֹנָתָן אֶת החצי הַחִצִּים וַיָּבֹא אֶל אֲדֹנָיו |
---|---|
בכל הנוסחים השונים הכנסתי הגהות ותיקונים להקלת ההבנה, בדרך כלל על פי ליברמן | למשל — חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי, חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת |
והתרגום נקרא בשטף, ומתאים גם לתינוקות של בית רבן וגם לזקנים יושבי ישיבה | ואמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי: "לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום" |
---|---|
הם הרכיבו את שלמה על הפרדה של המלך דוד והובילו אותו לגיחון | וַיּוֹסֶף יְהוֹנָתָן לְהַשְׁבִּיעַ אֶת דָּוִד בְּאַהֲבָתוֹ מתוך אהבתו אֹתוֹ, כִּי אַהֲבַת נַפְשׁוֹ אֲהֵבוֹ |
אִם פָּקֹד יִפְקְדֵנִי יזכור אותי וישאל עלי אָבִיךָ, וְאָמַרְתָּ: 'נִשְׁאֹל נִשְׁאַל ביקש רשות מִמֶּנִּי דָוִד לָרוּץ בֵּית לֶחֶם עִירוֹ, כִּי זֶבַח הַיָּמִים הקרבת הקורבן הקבוע שָׁם לְכָל הַמִּשְׁפָּחָה' | יש המחלקים כך גם את המסכת במשנה עשרה פרקים בכל חלק |
---|---|
וְלֹא אִם עוֹדֶנִּי חָי לשון שבועה, וְלֹא תַעֲשֶׂה עִמָּדִי חֶסֶד יְהוָה חסד שהבטחת לעשות כאשר כרתנו ברית לפני ה' וְלֹא אָמוּת כדי שלא אמות | בשאר המסכתות הוא נוסח הדפוס |
וְאִם כֹּה אֹמַר לָעֶלֶם 'הִנֵּה הַחִצִּים מִמְּךָ וָהָלְאָה יותר רחוקים מאיתנו', לֵךְ יהיה זה לסימן לך שעליך לברוח כִּי שִׁלַּחֲךָ יְהוָה.
9