חמדת ימים. חמדת ימים אותו קראת

אבל בכל הספר חמ"י הוא כותב "מורי ז"ל", כאשר עדיין ר' יעקב חגיז חי אפילו אחרי מיתת נתן ובאמת הדוחה כל ששת לימודי הזכות שהבאנו כאן, ולא נכנס בלבו אפילו "ספק" פן הוא טועה בהאשמתו את מחבר הספר "חמדת ימים", צריך לחשוש שמא הוא בכלל דברי הש"ך בשו"ע יו"ד סי' קנ"ז סעיף ו', והגר"א שם
ובכרך על ימים נוראים, תפילה לפני הוצאת ספר תורה במנחה של יום כיפור דף 407 ובא"ח לא ניסח בזה עיי"ש מג"א ס"ק ס"ק ג' המציין לשו"ת ר"מ מינץ, סי' פ"ז אות ז

חמדת ימים חלק א

אלא אין אנו יודעים כיצד גדול עולם כמוהו הגיע לידי טעות מצערת כזאת.

27
חמדת ימים (ספר)
ולגבי ההאשמה של "שבתאות", המדייק בדיבורו איננו משמיץ כך אלא למי שהוא מאמין באותו מטורף הדעת ומכנהו "משיח"
חמדת ימים הלכות שבת לתלמיד
וזה פירוש ששת ימים תעבו''ד בא לומר שנהיה במדריגת עבד לעבוד את רבו בתפלה הנקראת עבודה ובכל מיני עבודה שהם המצוות, ואז ביום השביעי שבת לה' אלהיך וימצא בזה עזר כנגדו כי בבא יום השבת יהיה לו נקל טהרת המחשבה וכל הקדושות שינהוג האדם ביום השבת וגם יהיו נקלים לו לעשותם גם אחר כך בימי החול
חמדת הימים
ורבינו הקדוש האר''י זלה''ה יסד סדר הכוונה להכין כל איש עצמו לקבל נפש רוח נשמה משבת, וביום רביעי אז הכנה לקבל הנפש ומתנוצצים בו ניצוצי נפש שבת הבאה, וביום החמישי הכנה לרוח הקדוש וביום השישי אל הנשמה הקדושה, כי תמיד בהכנס האדם אל הקדושה מעלין בקודש ונכנס אל הקדושה מועטת ואחר כך אל שלמעלה ממנו ואחר כך אל הקדושה היתירה דוגמת לבישת הטלית ואחריו תפלה של יד ואחריו של ראש כנודע לחכמי המדע
נושאי הלימוד בחמדת ימים מכסים כמעט את כל נושא השבת, ומהווים מעין "נושאי ליבה" בחיי התלמיד ומשפחתו וכאן יש להעיר בענין מה שהרב המחבר איננו מציין שמותיהם של אותם הספרים מהם ליקט את פניניו
תיקון פגם הברית בלימוד ליל שישי ס וטענה שניה נגד מסקנותיו של הרב גרינוואלד, שאמנם נכון שהיו שקדמו לחמ"י ברישום מנהגים ההם, אבל ספריהם לא קבלו תפוצה נרחבת, והם לא עשו רושם כה נרחב על כלל חסידי ישראל, כמו ספר חמ"י שיצא במהדורות רבות, כמו שצייננו בתחילת המבוא, ומפורט ב"תעלומת ספר", עמ' 86-96

ספר חמדת ימים

ואם הוא טעה בהבחנת האדם, כבר הוא נפסל? חלק שני בשבוע שני ילמדו בפרשת ויחי דף ר''ל ע''א פתח ואמר המלאך הגואל וכו' עד דף רל''ב ע''ב הכי נמי אנהיג לכל עלמא, ובדף ר''מ ע''א פתח ואמר מהאוכל יצא מאכל וכו' עד דף רמ''ב ע''א ובך בחר ה' אלהיך, ובדף רמ''ד ע''ב גד גדוד עד דף רמ''ח ע''ב אשר כברכתו בירך אותם, ובפרשת בשלח דף נ''ה ע''ב ה' איש מלחמה וכו' עד דף נ''ו ע''א והתקדשתי ונודעתי, ובדף ס''ג ע''א ראו כי ה' נתן לכם השבת עד עמוד ב' אוקימנא מילי, ובפרשת משפטים דף ק''ט ע''ב פתח ואמר שמעו הרים את ריב ה' בסוד המשכיל לפירוש הרב זלה''ה שהוא יסוד העולה למעלה עד הדעת עד דף קי''א ע''ב חולקיה ואחסנתיה, ובדף קט''ו ע''א ר''מ פקודא בתר דא עד דף קט''ז ע''א אתו כלהו מארי מתיבתא, ובדף ק''ד ע''ב יהודה אתה וכו' עד דף ק''ה ע''ב עד כאן סבא, ובדף קכ''ב ע''ב תניא ברזא דרזין עד דף קכ''ג ע''ב ישבו ישרים את פניך, ובפרשת תרומה דף קל''א ע''א תא חזי ההוא קדמאה וכו' עד דף קל''ח ע''ב אשרי העם שככה לו, ובדף קע''ו ע''ב ספרא דצניעותא כולו.

4
חמדת ימים אותו קראת
וזה היתה מעלת הראשונים שהיתה תפלתם נשמעת מפני שהיו נזהרים שלא לפגום כ''ב אותיות שהם חמש מוצאות הקבועות בפיהם בשיחה בטלה ושאר הדברים הפוגמים את הלשון ולפיכך היתה תפלתם בוקעת רקיע השמים ועולה עד למעלה מעלה לעורר הרחמים
חמדת ימים
וסברא זו הזכיר רמח"ל עצמו, בעצם ענין של "ר' נתן", בספר אגרותיו "ירים משה" דף קפ"ח, מתאריך ה' סיון, הת"ץ
חמדת ימים
ובמיוחד שמעשה ההמרה עצמה היה בשנת תכ"ו, כשש שנים לפני פטירת המחבר, כלומר כשהיה אז זקן מאד 72 ומתבודד בלימודיו, או חולה כדרך הזקנים ומרותק למטה, ולא מתעניין בעניני "חוץ"