מדוע נקט לשון שלילה, ולא חיוב? ASHREI HA'ISH HAPPY IS THE MAN Ashrei haish asher lo hala ch ba'atzat reshaim x2 Uvedere ch chata'im lo amad uvemoshav leitzim lo yashav Ki im b'torat Ha'Shem chefetzo Uvetorato yehegeh yomam valaila x2 Vehayah ke'etz shatul al palgei mayim asher piryo yiten be'ito ve'alehu lo yibol vechol asher ya'aseh yatzli'a ch Happy is the man who doesn't live according to the advice of the wicked x2 And does not stand in the way of sinners, nor sit in the seat of the scornful | אתו חקקו לדמותיה דר' מאיר אפיתחא דרומי אמרי כל דחזי לפרצופא הדין לייתיה יומא חדא חזיוהי רהט אבתריה רהט מקמייהו על לבי זונות איכא דאמרי בשולי עובדי כוכבים חזא טמש בהא ומתק בהא איכא דאמרי אתא אליהו אדמי להו כזונה כרכתיה אמרי חס ושלום אי ר' מאיר הוה לא הוה עביד הכי They then went and engraved the image of Rabbi Meir at the entrance of Rome where it would be seen by everyone, and they said: Anyone who sees a man with this face should bring him here |
---|---|
אמר רבי אליעזר קשה היא שתחילת' יסורין וסופו כלייה דרש ר' שמעון בן פזי אשרי האיש אשר לא הלך לטרטיאות ולקרקסיאות של עובדי כוכבים ובדרך חטאים לא עמד זה שלא עמד בקנגיון ובמושב לצים לא ישב שלא ישב בתחבולות Rabbi Eliezer says: Scoffing is a severe sin, as at first one is punished with suffering, and ultimately one is punished with extermination | ואם אינך לוקח עצת רשעים ממילא תגיע לדרך צדיקים, ומשכך ראוי אדם כזה לקבל שכר כאילו הלך בדרך צדיקים |
אבל מי שמתרחק מלשמוע עצת רשעים, ממילא לא יבוא לידי דרך רשעים, ומשום כך מתקרב הוא יותר לדרך צדיקים.
הם השוגגים, או נרדפי התאוה, והם לא יעשו בעצת השכל וברשע, ואמר בהם " דרך", שמורה על המנהג וההרגל, ורוצה לומר שלא עמד על מנהגיהם אף לפי שעה בל ילמד ממעשיהם, " והלצים" | The Romans who were chasing him said: Heaven forbid, if this were Rabbi Meir, he would not act in that manner |
---|---|
ובעבור זה הזכיר עם 'רשעים' — הלך, והוא המפותה ללכת בעצת רשע אחר, ובדרך לא ידעה | והבית ימלא עשן"; וככה לא הלך |