| אכילת בשר ושתיית יין נהגו ישראל, שבימים אלו, מיום ראש חודש אב ועד ליום עשירי באב, הקרויים "תשעת הימים", אינם שותים יין ולא אוכלים בשר, אלא ביום השבת | ובשאר משא ומתן שאינו של שמחה, כגון קניית רהיטים לביתו, או מכונית חדשה וכדומה, אף על פי שהיה ראוי להחמיר בזה, מכל מקום נהגו להקל |
|---|---|
| והוא הדין בסעודת בר מצוה בזמנה | והמיקל לאכול מבשר זה שנשאר מסעודת שבת אף בשאר ימות השבוע, יש לו על מה שיסמוך, ולקטנים שלא הגיעו לגיל מצוות יש להקל באכילת בשר שנשאר משבת אף בימות החול |
| בעל בית חרושת לנעלים או לבגדים שיש לו פועלים שמקבלים שכרם מדי חודש בחודשו, ואם ישבית אותם ממלאכתם בימים אלו יצטרך לשלם להם משכורתם בשלמות מכיסו, נראה שדינו כמלאכת דבר האבד שהתירו חז"ל אף בתשעה באב, ורשאי בעל המפעל לתת לפועליו לעסוק במלאכתם, וטוב לעשות הכל בצינעא עד כמה שאפשר | האתר ב בו נמצאו הלוחות על פי וה, פרופ' , גילויים של לוחות אוגרית הכתובים ב אישש את ההשערה של הרמב"ם על קיומו של מנהג אלילי הכורך בישול בשר בחלב |
|---|---|
| למרות המחלוקת, נפסק שכאשר התערובת היא בשיעור , קיים איסור מהתורה ; קיים דיון בהלכה לגבי סוגים שונים של בישול, כגון: , , , ו, האם נחשבים כבישול או לא | ב נפסק כי בשר חיה אסור מדרבנן |
| האם מותר ללכת עם בני משפחה למסעדה חלבית בשבוע שבין יז בתמוז ל ט' באב? לכן, אף שנכתב בהמשך כמה הסברים לאיסור אכילת בעל חיים לא כשר, חשוב לדעת שטעמים אלו שאכתוב באים רק לקרב את הדבר לשכל הפשוט שלנו, אך המצוות באמת הרבה מעבר לשכל שלנו, הן שלמות הרבה יותר וגבוהות מכל יכולת השגה שלנו, לכן לא נכון לתלות את קיומן בהבנה הפשוטה שלנו | כך ממש ה' שברא אותנו ואת העולם, מכיר אותנו היטב ויודע מה טוב לנו ומה לא טוב, וכדי שגם אנו נדע מה טוב ומה לא, הוא נתן לנו את התורה |
|---|---|
| ורק כשהגיע הקטן לגיל שתים עשרה שנה ויום אחד, שהוא בגדר מופלא הסמוך לאיש, טוב להחמיר עליו שלא יאכל מאכלי בשר בימים אלה עד אחר יום ט' באב | נוסף על כך, נהוג כי האבלים אינם שואלים בשלום חבריהם ויושבים על כיסאות נמוכים |
אולם אף למנהג האשכנזים, אם מדובר באדם הגר במקום שהאקלים שם חם, כגון בארץ ישראל, או באדם המזיע הרבה מחמת איזו סיבה, מותר לו לרחוץ כל גופו במים שאינם חמים אף בשבוע שחל בו תשעה באב.
27