| קרוון, בן להורים אשר עלו לארץ מגליציה בשנת 1920, נולד בתל אביב בדצמבר 1930 וחי בקיבוץ הראל | בין עבודותיו של קרוון אפשר למצוא את "כיכר לבנה" בפארק אדית וולפסון בתל אביב, "ריבוע" במוזיאון לואיזיאנה בדנמרק, "דרך האור" בגן האולימפי בסיאול, "דרך זכויות האדם" בנירנברג בגרמניה, "מעברים-מחווה לוולטר בנימין" בפורט-בו בספרד, "כיכר הכפר" בהורגן בשוויץ, "כיכר הסובלנות לזכר ליצחק רבין" במרכז אונסק"ו בפריז, כיכר התרבות בתל אביב, אתר ההנצחה לשואת הצוענים בברלין ועוד רבות |
|---|---|
| יצירותיו הבולטות ביותר היו שלושה אתרים רבי עוצמה: אנדרטת חטיבת הנגב מזרחית לבאר שבע, הכיכר הלבנה בפארק אדית וולפסון על דרך השלום וכיכר הבימה במרכז תל אביב | מראשית דרכו האמנותית פעל קרוון למען קידום השלום, וחלק ניכר מיצירותיו משקפות את עמדותיו הפוליטיות |
האוצרת עדי אנגלמן, שעבדה בשנים האחרונות עם קרוון, ספדה לו: "אני לא יודעת אם יש אמן ישראלי שהשאיר אחריו מורשת אמנותית וערכית כל כך רחבה ומבוססת.
19| קרוון דאג להישאר תמיד בתודעת הקהל והיה פעיל כמעט עד ליומו האחרון | ועכשיו מוטל עלינו לדאוג לשמור ולשמר את יצירותיו ואת הרוח האנושית, האכפתית, הדואגת לסביבה ולאדם באשר הוא, שהשאיר אחריו |
|---|---|
| כאשר נשאל בריאיון לאתר פורטפוליו בשנת 2019 איזו מעבודותיו הוא הכי אוהב, ענה: "יש לי שלוש בנות - תשאלי איזו בת אני הכי אוהב? © סופק על ידי הארץ "כיכר לבנה" בפארק וולפסון בתל אביב, בעיצוב קרוון צילום: אביבה עין-גיל © סופק על ידי הארץ "כיכר לבנה" צילום: אביבה עין-גיל התערוכה "מקום" — שהוצגה במוזיאון תל אביב בשנת 1982 ואצר מנהל המוזיאון מארק שפס — היתה אבן דרך בקריירה של קרוון ובעיצוב תערוכות בישראל בכלל | קרוון היה מהפסלים הבולטים בישראל ועבד לאורך השנים בתל אביב, בפריז ובפירנצה |