אולם בית המשפט המחוזי ביטל לאחר מכן את פסק הדין שניתן על-ידי בית משפט השלום, תוך שקבע שדבריה של הלקוחה שנכתבו בפוסט הם בבחינת הבעת דעה וביקורת צרכנית סבירה והוגנת, ועומדת לה הגנה של הגנת תום הלב: " בתי עסק המציעים את מרכולתם לציבור הצרכנים חושפים עצמם לביקורת, גם שלילית, ולעיתים אף קשה, מצידו של ציבור הצרכנים | |
---|---|
במסגרת פסק דין זה קיבל בית משפט המחוזי בנצרת ערעור שהגישה לקוחה באמצעות כנגד בעל פיצרייה, לאחר שתביעת דיבה שהגיש בעל הפיצרייה כנגדה התקבלה, תוך שהלקוחה חויבה לשלם לו פיצוי בסך 15,000 ש"ח | בעקבות הפוסט הגיש בעל הפיצרייה כנגד הלקוחה תביעה ובה טען בין היתר, כי בעקבות פרסום הפוסט ירדו הכנסותיו באופן ניכר עד שנאלץ למכור את הפיצרייה בהפסד |
יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בהטלת עיקול משום פגיעה של הזכות לשם טוב, זאת בעיקר במקרים בהם הוכח שהטלת העיקול הייתה שלא כדין, ושהומצא לאנשים נוספים מלבד כלפי האדם שכלפיו הוטל העיקול.
עלוני 'קב ונקי', העוסקים בנושאים הקשורים בשמירת הלשון | הגיעו הדברים עד כדי כך שהיום יש כבר ב"ה ספרי קומיקס ושעשועונים, משחקי קופסה ועוד, על הלכות שמירת הלשון |
---|---|
מדובר בסיפורים אמתיים ובשאלות שאכן נשאלו על ידי הקהל הרחב, או שאתם בעצמכם ניסחתם את השאלות כדי לחדד את ההלכה? גם בהלכות שמירת הלשון צריך לשאול רב | הדבר הזה הוא בהחלט זרז רציני מאוד לכל העניין הזה, וככל שיהיה יותר נגיש ויותר קל המהפכה תתרחב |
ולכן החוק החדש בא "לקבוע הגדרות והלכות שהן משותפות לכל סוגי הוצאת שם רע, אם בכתב ואם בעל פה, והראותיו יחולו במקביל הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים | וכן יקרה כמה פעמים, שאחד דורש על בנו או קרובו, הדר בעיר אחרת, את מצבו וענינו, ובתוכם שואל גם כן על תורתו, אם הוא לומד עדין או לא, הנה על פי דין הוא כך, אם דעתו בשאלתו הוא כדי שיהיה מזה תועלת על להבא, דהינו, אם יודע לו שפרש מן התורה, יזרזנו על להבא, בודאי מתר ונכון הדבר, וגם הנשאל צריך להשיב לו האמת וכזה איתא בערכין ט"ז: הרבה פעמים לקה עקיבא על ידי וכו' , ובלבד שיודיענו השואל מתחלה שהוא קרובו ורוצה לידע האמת, שבזה יוסר עון לשון הרע מן המשיב ו"לפני עור" מן השואל, אבל מה שרגילין העולם, כשאחד עוקר דירתו מעירו לעיר אחרת, ואחר כך כשרואה את אחד מעירו הראשונה הוא חוקר ודורש אחר כל אנשי העיר בכלל, ובפרט על מצבם ותהלוכתם בדברים, שבין אדם למקום ובבין אדם לחברו, אם הם לטובה או לרעה, ובפרט שואל על בני בעלי בתים בעלי תורה, אשר היו לפניו, האם לומדים עדין תורה או פרשו הימנה, ובספור כזה אין שום התר מהתרים הנ"ל, כי השואל אין כונתו כדי שילך אחר כך ויוכיח את אנשי עירו הישנה, ובפרט המשיב לו בודאי אין כונתו לזה, וספור כזה הוא מערב בלשון הרע מראשו ועד סופו, כי הוא דורש אחר כל אחד ואחד מאנשי עירו, ויש לו מדה מיחדת על כל אחד ואחד איך לתארו ביראת ה' יתברך ואיך להגבילו במדותיו |
---|---|
ספר "שמירת הלשון" עוסק בדברי , ודן בדרכי התמודדות עם הקושי להתגבר על דיבור | הרבה יותר קל לדעת מה מותר ומה אסור, והכל בשפה שלנו, ברורה ונהירה |
ודוק, יש לפרש את "תום הלב" בהקשרה של הגנה זו כמתייחס לאמונה של המפרסם באמיתות הפרסום ולסבירות החשד שלו….