רבי חיים בן עטר. אנציקלופדיה יהודית דעת

פאצוניה ואסתר עלו עמו לארץ ישראל והשתתפו בכל מסעותיה של החבורה המייסדת של "מדרש כנסת ישראל" וחיו עמו עד פטירתו בירושלים מעמדו באור החסידות: תופעה זו של הערצת החסידים בפולין ואוקראינה לחכם "ספרדי" לא הייתה שגרתית כלל ברחבי העולם היהודי באותם הימים
עובשב תועש רפסמ הזל ושידקהב ,הביתכהו רואיבה ריעה ינב לכל רקובו ברע תושרד יתש םוי לכב שתיהן נפטרו בשנים הסמוכות לאחר פטירתו בסוף שנות ה-40 של ; השתמר תאריך פטירתה של אסתר: ,

חיים אבן עטר

יסד בירושלים 1742 ישיבה, ושם חיבר את ספרו "ראשון לציון".

24
Before you continue to YouTube
ביקורת והשפעה הראשונים שאמצו את הספר וקידשוהו, היו ראשי תנועת החסידות בפולין, ובראשם רבי שאף ניסה בעקבות כך להיפגש עם המחבר
רבי חיים בן עטר
וראו עליו עוד בהקדמת נכדו, רבי חיים בן עטר לספרו חפץ ה', ובהסכמת רבני סאלי לספר זה
רבי חיים בן עטר (אור החיים)
מוסדותיו של הרב , בית הכנסת ו
לחקר השפעה זו השלכות, משום שרבי חיים בן עטר פעל בסביבה יהודית ולא-יהודית שונה לחלוטין מזו שבה פעלו , ועל כן מחקרים שביססו את ניתוח ההגות החסידית על השפעות סביבתיות, כמו תנועות אידאולוגיות שפעלו באירופה בתקופת ההוגים החסידיים, נדרשים לבחינה מחודשת לאחר פטירת משה בן שם טוב בן עטר והתערערות מצבה הכלכלי של המשפחה, ביקשו רבי חיים בן עטר ואביו להפסיק את ההסדר
לפי אחת המסורות הרווחות העיד ר' ישראל בעש"ט על רחב"ע כי מדי לילה היה שומע תורה מפי הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, ובכל מקום אליו הייתה מגיעה נשמתו של ר' ישראל בעל שם טוב ברקיע לשמוע דברי תורה, הייתה שומעת כי 'ממש כעת יצא ר' חיים מישיבה זו והלך לישיבה אחרת' בינתיים ביקר ר' חיים בן עטר בעצמו במנטובה, והוסכם איתו שאחרי שובו מאמשטרדם תקבע הקהילה את גובה תרומתה לישיבה" החלטת קהילת מנטובה מיום כ"ז באלול ת"ק

הפירוש לתורה של רבי חיים בן עטר

כל חייו, גם כשכיהן ברבנות, התפרנס מיגיע כפיו ולא חפץ לקבל שכר מקופת הציבור.

ישיבת כנסת ישראל (מיסודו של רבי חיים בן עטר)
על אף שהמחבר הוא יליד מרוקו, החיבור קודש על ידי ראשי תנועת החסידות האירופית, שראו בו ספר יסוד לדרכם והשתדלו להתמיד בלימודו ובהדפסתו, ואף ראו בכך סגולה לעניינים רבים ובעיקר לפוריות והולדה
יהודה בן עטר
עצם הדפסת ספר חידושים על ה הייתה תופעה לא נפוצה בקרב חכמי מרוקו באותה עת, והייתה בה מן ההעזה
רבי חיים בן עטר » סיפורים
בשנת הוא נזכר כראש ישיבת "גדולת מרדכי" וכחבר בישיבת "יפאר ענוים בישועה" הישיבה שנוסדה עבור של רבי חיים — רבי דוד חיים שמואל חסאן
וז דוס ךרד וניבי םיטעמ קרש ,"ול םייניעל הלגנו" :ויוטיבכ ,ויניעב הבושחה איה ילדמ ילד ולביק" ןה יכ הרותה יקוספב הזיחא ןהל אוצמל ךירצש תותימא ןנה םימכח תורמא םג םיבותכב סינכהלו" לדתשהל שיו ,"הרות ינב םהיתומדקה וחקיי םהמ ,םיקולאה שיא ונל הלד רשא בתקופה זו נישאה אחותו של חיים בן עטר ל, לימים רב מפורסם, ומחבר ספרים
ן"במרו ע"באר ,י"שר םייסאלקה םישוריפה תמגוד ,הרותה תא שרפל :רבחמה לש המדקההמ הלועש יפכ ,םיטנמלא ינשמ בכרוהש ,םיקוספ חיבורו הידוע ביותר הוא כאמור הספר "אור החיים" ובו פירושו על התורה

רבי חיים בן עטר » סיפורים

כתיבת החיבור לעדות המחבר, את כתיבת הביאור הוא החל שנים רבות לפני הדפסתו.

23
מקשר בין העולמות: לדמותו של ר' חיים בן עטר,
לבת יבשויל הרעהו לודג ןיינע זומרת וז השרפ" םינותחתהשכ יכ
הפירוש לתורה של רבי חיים בן עטר
לפי טויטו, בשלב זה בא רבי חיים בן עטר בעצמו לאלג'יר ושהה בה עם תלמידיו מספר שבועות
חיים אבן עטר