| אלא מלמד שהיה משה כותב מה שאמר לו הקדוש ברוך הוא "כתוב! שמן הסתם כיוון שהזכיר מיתתו, 'וַיָּמָת משֶׁה', היה בוכה" | על תיבות שנכתבות שדינן להיכתב בכתיב מלא או בכתיב חסר, ע"ע חסרות ויתרות |
|---|---|
| שאלה זו לא נשאלה בספרי, ועל כן פטור רבי מאיר מלענות עליה | ובכן,יטען רבי יהודה, ציווי זה נתקיים בפועל רק לאחר מות משה ולאחר שיהושע השלים את שמונת הפסוקים האחרונים, ו"ספר התורה הזה" שהושם מצד הארון כפי שציווה משה, היה שלם וכשר ולא חסרה בו אפילו אות אחת |
שאי אפשר לכל ציבור וציבור לכתוב נביאים שלמים.
| את התשובה הזו יש להשלים גם לאידך גיסא: כשם שאי אפשר לספר 'תורת משה' להסתיים בלא סיפורנו, כך אי אפשר לו לספר יהושע לפתוח בסיפור זה | על כורחנו עלינו לומר אפוא, שגם לדעת רבי שמעון לא מסר משה לכהנים ספר תורה 'כשר', אלא אך ספר תורה 'שלם' שנכתב כולו בידי משה ואינו חסר דבר מבחינת הכתיבה שבו |
|---|---|
| ספר דברים, ועמו ספר התורה כולו, מסתיימים בסיפור מיתתו של משה | בספר דברים יש 955 פסוקים כנגד 955 שערים בשמיים, וכל פסוק פותח שער אחר |
ועי' רמב"ן שם שלכן כתובה התורה בגוף שלישי, שאינה דברי משה, אלא משה הוא כשלישי המדבר וככותב מה שנאמר לו.
11| לדעת הריטב"א בחידושיו לש"ס כאן, 'פרשת בלעם' אינה זהה לסיפור בלק ובלעם שכתוב בתורה, אלא זהו חיבור בפני עצמו שאבד מעמנו | תהליך מעין זה אנו מוצאים אצל ירמיהו אשר היה בתקופת גילוי ספר דברים והנחשב כנביא ס"ד, 48 בפרק כה, ל משתמש ירמיהו באוראקולום עתיק הנמצא כבר אצל עמוס, אך מתוך השוואת הטקסטים נראה כי ירמיהו משנה את הנבואה בהתאם לתפיסה הנ"ל |
|---|---|
| במהדורתנו יהיו המספרים בהתאם לטעם התחתון שבכתבי־היד, בדומה למהדורות דותן, ברויאר, וממכון ממרא | ד לֹא-תַעֲשׂוּן כֵּן, לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם |
עמוס א, ב 48 ה' מציוו ישאג ומירושלים יתן קלו ירמיהו כה, ל ה' ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו בעוד שעמוס תאה את ציון כמקומו ומעונו של האל, רואה ירמיהו את המרום או את השמים כמעון קודשו של האל.
8