זמן קריאת שמע שחרית. תחילת זמן שחרית

ובצרפת אומרים ביחידות אל מלך נאמן להשלים, והוא במקום 'אמן' על ברכת 'הבוחר בעמו ישראל' ס' האשכול ח"א הל' הפלה וקריאת שמע סי' ה'
ושיטה זו ידועה בשם "שיטת המגן אברהם", המחזיק בשיטה זו יחד עם עוד רבים מהפוסקים אם כן, מותר לקרוא קריאת שמע עד סוף השעה הזמנית השלישית, או למעשה עד סוף הרבע הראשון של היום

סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים

ניתן להבין שלשיטת התוספות עיקר זמן תפילה הוא כותיקין עם הנץ החמה, אך לפני זמן זה ולאחריו אין זה עיקר זמן תפילה, וכך אכן הבין הבית יוסף פ"ט , וכתב ששיטת התוספות היא כדברי הרא"ש והרמב"ם.

2
אנציקלופדיה יהודית דעת
ואף שדעת הפר"ח כדעת הרמב"ם שלא נתן קבע לברכות, כבר פסקו רוב האחרונים וכמעט כולן כדעת הרא"ש והטור והשו"ע
ברכות קריאת שמע
כוונת דבריו היא שאין ראוי להתפלל בזמן אחר מאשר בותיקין, אך בכל זאת אם מקדימים יוצאים ידי חובה; אולם הרמב"ם לא כתב שעדיף להתפלל אחרי הנץ החמה
תחילת זמן שחרית
להלכה נפסק כדעת רבי יהודה שסוף זמן התפילה הוא עד ארבע שעות, אך בדיעבד ניתן להתפלל שחרית עד חצות
אֱמֶת: קריאת שמע בשלימותה כוללת: פרשת שמע דברים ו' ד'-ח' פרשת והיה אם שמוע שם י"א י"ג-כ"א ופרשת ציצית במדבר ט"ו ל"ז-מ"א
הרמב"ם הלכות קריאת שמע פ"א הל' יב , הרא"ש פרק א סימן ט והטור סימן נח פוסקים כך אף הם שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה תשובה: שנינו במסכת חולין דף קג: כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים

מאימתי זמן קריאת שמע של שחרית • אתר הרב מרדכי אליהו

נראה שכך היא גם שיטת הלבוש לבוש-התכלת פ"ט, א אשר התיר להתפלל לפני הנץ ולאחר עלות השחר בשעת הדחק כפסק השו"ע והסביר שהסיבה לכך היא "משום שהוא גם נקרא בוקר לפעמים".

13
ברכות קריאת שמע
אמנם בעוד יוסף חי פרשת וארא סעי' י"ז כתב: "אע"פ שזמנה נמשך עד סוף השעה השלישית שהוא רביע היום, אם עברה שעה שלישית ולא קראה — קורא אותה בברכותיה כל שעה רביעית שהוא שליש היום שגם עד שם הוא קצת זמן קימה, ומ"מ אין לו שכר כקוראה בזמנה
סוף זמן קריאת שמע של שחרית
בזמן , היו עוד מצוות הקשורות לזמני היום, כגון ה, ענייני ו
סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים
במדרש ויכולו נאמר: כשבא אחד מישראל לישון, אינו ישן עד שימליך להקב"ה: 'לא ישכב עד יאכל טרף', שאומר 'ה' אלהינו ה' אחד', והמחבלין שומעים שהזכיר שמו של הקב"ה, חומלים עליו, ומלחשים אחריו ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד, ובורחים רוקח ס" שכ"ז
ראו גם בית יוסף שם בסעיף ב ו בסעיף ה ואם עברה שעה רביעית ולא קראה — לא יקרא אותה אז בברכותיה אלא קוראה בלא ברכותיה כל היום, ואפילו אם נאנס ועבר זמנה — קורא אותה בלא ברכותיה, ואע"ג דאיכא דס"ל שקורא ק"ש וברכותיה אחר שעה ד', אין לזוז מן סברת מרן ז"ל דס"ל דלא יקראנה בברכות, וכ"ש דזה הוא ספק ברכות דקי"ל ספק ברכות להקל ולא יברך, ובפרט דידוע דאין הברכות מעכבות, וכנז' באחרונים זכרונם לברכה"
והתקינו חכמים שיהיו מזכירים אותה בכל יום, לפי שנאמר בה 'למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה' לאבותיכם אולם, כתבו הפוסקים, שבזמן הזה, מאחר שאנשים עדיין נמצאים ברחוב הרבה מעבר לזמן זה, אפשר להדליק גם מאוחר יותר

ברכות קריאת שמע

הנכנס לישון על מטתו אומר 'שמע ישראל' עד 'והיה אם שמוע' וברכת 'המפיל חבלי שינה' שם ס'.

23
תחילת זמן שחרית
לאחר מכן הביא הבית יוסף את שיטת רבנו ירוחם, והקשה עליו מכך שזמן 'משיכיר' נאמר לגבי תפילין אך לא לגבי תפילה
תחילת זמן שחרית
כיום מצויים לוחות שנה שבהם מצוין הזמן ממנו יש להחמיר שלא לעשות מלאכות האסורות בשבת, הן מטעם אי בקיאות של תחילת השבת, והן מטעם תוספת שבת כדלהלן
סידורים ומחזורים לימי חול, שבת ומועדים
וכתב בביאור הגר"א סי' תנ"ט סעי' ב' ד"ה "ושיעור מיל" , ז"ל: "ועיקר כדברי האומרים שהחשבון הוא מהנץ החמה עד שקיעת החמה ואין לזוז ממנה, ועיין מג"א וכ"כ הרמב"ם בפירושו בפ"ג דפסחים מתני' ב' ששיעור מיל ב' חומשי שעה וכ"כ הרע"ב שם", ועיי"ש מה שהאריך בזה